21.8.12

הצטלמתי בלנז'ריי לפרוייקט 'יפה כמו שאת' (:

בין עבודה לעבודה, קטלוג לקטלוג, צילומי ילדים וצילומי חתונות,
מצאתי איכשהו זמן להכנס גם לתוך פרוייקט 'יפה כמו שאת' של אתר און לייף ו-H&O.

מדובר בפרוייקט שאוסף נשים עוצמתיות במידות גדולות, נותן להן במה לכתוב טור בנושא, ובנוסף הן מצטלמות בלנז'ריי אצל צלם מקצועי.

אז ביום ראשון הלכתי למדידה עם סטייליסטיות והמפיקה של הפרוייקט בH&O ת''א.
נתנו לי לנסות להתחלה 2 אופציות, אבל איך שיצאתי עם האופצייה הראשונה על הניסיון הראשון כבר הוחלט פה אחד : 'את זה את לובשת!'.

לא רציתי להתחסד ולא רציתי להסתיר.
וואלה אם כבר עושים פרוייקט כזה, אז להראות. לפרוץ דרך. אף אחד לא ימות אם מישהי במידה שלי תצטלם בבייבידול שקוף ויראו לה קצת בטן.

אז נבחרו: חזייה שחורה, תחתון שחור ובייבידול ורוד מתחרה שקופה.

קצת הלחיץ אותי מה המשפחה תחשוב אבל נו, אני בת 23 כמעט וזה בדיוק כמו להצטלם בביקיני (חצי מהעולם עושה את זה בלי להתבייש אז למה שאני כן?).

ביום שני (אתמול) הגעתי לסטודיו של הצלם אוהד רומנו.
פגשתי אותו, את הסטייליסטית והמפיקה מהיום הקודם, וגם צוות של מאפרת, מעצב שיער, צלם וידיאו וסטילס מאחורי הקלעים, עוזר צלם של אוהד, ועוד 2 נשים שהצטלמו ביניהן העורכת הראשית של אתר און לייף.

עשו לי איפור ושיער מהמם, החמיאו לי נון-סטופ וגרמו לי להרגיש פשוט נפלא.
היה צוות מדהים.

ממש לא הזיז לי לעמוד עם בייבידול שקוף מול כל האנשים האלו, שלושה מהם גברים.
בכלל על הסט היה נהדר, רק צחקתי ונהניתי. אמרתי לעצמי שאם כבר אני מדגמנת - אז יאללה לעוף על זה. בדיוק כמו שעשיתי בתצוגת אופנה של ויצו - אמרתי לעצמי שזו הזדמנות של פעם בחיים אז להינות.
הרגשתי ממש בנוח. היה לי כיף לא נורמלי, באמת. זו חוויה שאני ממליצה לכל אחת.

הכי הבנתי מהחוויה איזה תהליך עברתי עם עצמי! היום אני מסוגלת להצטלם ככה בלי להלחץ מזה בכלל, כשפעם כשהייתי עור ועצמות התביישתי ללכת בביקיני.

עכשיו רונית המפיקה המהממת שלחה לי תמונה ראשונה עוד לפני שהטור עלה (כל אחת בפרוייקט רושמת טור על הנושא ועל עצמה בתוכו) אז אני משתפת אותה כאן אתכם (ובפייסבוק, דהה):


צילום: אוהד רומנו


לדעתי,
יצאתי juicy לגמרי!

מוזמנים להשאיר תגובות,
אם בא לכם כמובן.
מקווה שהטור ועוד קצת תמונות יעלו בקרוב :)

ועכשיו אלך לישון כי אני אחרי 14 שעות של צילום קטלוג.

14.8.12

חברה מכוערת

מתוך סטטוס שפורסם אצלי בפייסבוק הערב:

(תתעלמו מהדגשת הצבע בטקסט, לא מצליחה להעלים את זה)

"חבר שלי, ליאור, עובד בעמותת עמיח''י - עמותה שמטפלת באנשים בעלי פיגור שכלי, ומנסה לשלב אותם בחברה למרות הכל. 

היום הם הגיעו ליום כיף בבריכת שחייה בהוד השרון, בריכה עמה דיברו מוקדם יותר השבוע לגבי ביקורם והוזלת הכרטיסים.
כאשר הגיעו הנהלת הבריכה טענה שלא הודיעו להם כי הם מתכוונים להגיע היום ספציפית. ליאור הציע שהם ישלמו את הסכום המלא, למרות שהובטחה להם הנחה, אך האחראים במקום התחי
לו לזרוק שלל תירוצים למה הם לא יכולים להכנס, ולבסוף סיכמו את זה בכך שהם הסכימו להם לבוא רק ביום אחר ובתיאום מראש, כשאין אף בנאדם אחר 'נורמלי' בבריכה. כלומר, כשהבריכה ריקה. בקיצור, הם לא יכולים להכניס אותם כשיש אנשים אחרים בבריכה, כדי שחס וחלילה הם לא יצטרכו לראות את ה'זוועה' הזאת בזמן שהם משתזפים להם.

כאשר בנאדם מגיע ומוכן לשלם את מלוא הסכום, למה אוסרים עליו להכנס? רק בגלל שהוא לוקה בפיגור? למה אוסרים עליו להיות באותם מים עם אנשים 'רגילים'? האם פיגור שכלי זו מחלה מדבקת? האם מפגרים הם מצורעים? האם שאר האנשים בבריכה ימותו מוות קשה אם כמה מפגרים יכנסו איתם למים? למה צריך לפנות את כל הבריכה כדי שהם יוכלו להכנס??? למה, אם מוכנים לשלם עליהם, הם לא יכולים להכנס יחד עם כולם ופשוט להינות יום אחד???


וזה מה שנקרא: טיפשות, בורות, פרימיטיביות, ופשוט התנהגות גועלית.
מאחלת למנהל הבריכה הפסדים כבדים. חוצפן."


פשוט איכס.



12.8.12

קצת תמונות מפראג, הפעם שלי

צילם: ליאור אלדד, החבר המתוק בתבל.

לחצו עליהן כדי להגדיל.


Photos of mine from Prague
Photography by my boyfriend, Lior Eldad 
CLICK TO ENLARGE